מנורה מחבר פראי (עץ שרוף) – מקור הרעיון (חלק א')
את ההשראה לתהליך יצירת המנורה קיבלתי בשנה ד' ללימודי אדריכלות. במסגרת הלימודים היה לנו קורס העוסק בפיתוח ובתכנון של חללים אדריכליים בהשראת תכונות החומר. המשמעות של הקורס הזה היא שכל אחד היה צריך לבחור חומר איתו הוא רוצה לעבוד, ובמשך הסמסטר היה צריך לחקור את תכונותיו הבסיסיות. היה צריך למתוח את קצה גבול היכולת של החומר על ידי יישום של תהליכי שונים כמו מתיחה חימום, קריעה ושבירה, ששינו את צורת החומר שבחרנו.
סוגי החומרים שנבחרו היו מגוונים ונעו בין בדים גמישים לנייר ומתכות. מכיוון שהתשוקה שלי היא לנגרות מסורתית אז בחרתי בעץ גושני (המצב הכי בסיסי של עץ לפני שהוא עובר כל סוג של עיבוד).
חשוב לי לציין שהבחירה בעץ לא הייתה שרירותית, מאז שנה א' היו לנו קורסים שעסקו בעץ שכבר מאז הציתו בי ניצוץ מאוד חזק שדחף אותי להתחיל לעסוק בנגרות מסורתית.
כשאני חושב על זה, הסיבה שבחרתי בעץ היא כי אני מאוד אוהב לעבוד איתו. ואני מאוד אוהב לעבוד איתו כי יש לו אופי משלו, יש לו מן פראיות כזאת שמתבטאת בטקסטורות ייחודיות. אני לא אמצא אף עץ שנראה כמו השני. זה לעבוד עם הפתעות, הוא מאתגר אותי. הוא לפעמים יכול להיות גם לא סלחן. הכוונה היא שמה שעשיתי בעץ זו התוצאה הסופית – אי אפשר לחזור אחורה. צריך להתמודד עם מה שיש ולהפיק ממנו את המיטב. העץ לימד אותי את המסר הזה.
כחלק ממחקר תכונות החומר, הבאתי את העץ למצבי קיצון שונים. התחלתי בכיפוף ושבירה של החומר כדי לגלות את החללים המפתיעים שנוצרים בעקבות תגובת החומר לפעולות שביצעתי עליו, לאחר מכן התחלתי בתהליך של גריעה ושריפה, מעין תהליך של שליטה ואי שליטה בחומר.
השליטה נוצרת בעת הגריעה המכוונת של החומר. כלומר, השתמשתי בפעולות בסיסיות כמו ניסור וקידוח.
לאחר מכן השריפה שינתה את החלל שנוצר בעקבות הגריעה המכוונת, באופן שלא ניתן לצפות, וכך האיזון שבין שני התהליכים שבעץ יצרו תוצרים שהפתיעו אותי כל פעם מחדש. פעולת השריפה נוצרת מבפנים, החלל שבעץ נאכל באופן לא נשלט על ידי האש וכך נוצרת טקסטורה שרופה שהיא יחודית למודל שעבר את התהליך. כל מודל קיבל יחודייות שלא ניתן להעתיק ושכפל. וזה בזכות השילוב של העץ עם הטקסטורות המיוחדות שלו ועם האינטראקציה שלו עם האש.
האש יצרה סדקים והחלה להרחיב אותם בעת השריפה וזה מה שהוסיף למורכבות החלל. האינטראקציה הזו שבין העץ לאש יצרה אלמנטים לא צפויים בעץ, כמו הסדקים כאמור, וגם כל מיני אלמנטים לא צפויים. כל התהליך יצר חלל שונה ומפתיע. למשל, גריעה על ידי קידוח יצר חללים קטנים דמויי מנהרה בתוך העץ, ולאחר מכן השריפה חיברה בין החללים ויצרה חלל חדש ומפתיע בעל טקסטורה ייחודית.
כל סוג של כלי נגרות יצר חלל יחודי משלו שקיבל שינוי מפתיע שבא בעקבות שילוב האש בתהליך.
כדי לשכלל את המגוון של החללים, השתמשתי במספר סוגים של תהליכי גריעה בעץ טבעי הלקוחים מעולם הנגרות המסורתית. לאחר התנסות זאת הגיע שלב נוסף של יצירת מרחב אדריכלי במקום קיים. זה נעשה בהשראת החומרים שנאספו במהלך הסמסטר.
אין ספק שהקורס הזה היה בין המשמעותיים בתואר שעשיתי. קורס זה נתן לי כיוון חשיבה מפתיע שלא ציפיתי לו. מתוך התהליך המשלב גריעה ושריפה בעץ, הגיעה ההשראה שלי ליצירה של מוצרים המשקפים את התשוקה שלי לאש ולפראיות הבלתי נשלטת שלה.
